״סורבה״ אוכמניות, פטל ולימון

הייתי חולה. רציתי משהו טעים שיקרר לי את הגרון. מחפש ומחפש.
אוכמניות קפואות. פטל קפוא. לימון שקרץ לי מסלסלת הפירות.
מפעילים את נוסחת השורשים, קיבלנו את נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר פירות היער,
והנה קיבלנו- ״סורבה״ אוכמניות, פטל ולימון מהיר וטעים שיקרר כל גרון כאוב.
טוב נו, זה לא לגמרי סורבה. אבל זה קרמי, טעים ומתוק- זה טעים.

מתכון- ״סורבה״ אוכמניות, פטל ולימון

מנה אחת מכובדת ביותר

מצרכים-

3\2 כוס אוכמניות קפואות
3\2 כוס פטל קפוא
4 כפות מים קרים מאוד*
כף אבקת סוכר
גרידה מלימון אחד בינוני+ כף אחת מהמיץ

איך מכינים?

שוברים קלות את האוכמניות והפטל, על מנת שיהיה קל לטחון אותם במעבד המזון.
מערבלים את כל המצרכים במעבד מזון עד למרקם אחיד, קרמי וחלק- בערך כדקה.
מגישים מיד עם עוד פירות יער קפואים למעלה, וקופאים.

*1- יכול להיות שתצטרכו מעט יותר מ4 כפות מים, אם אתם רואים שהמצרכים במעבד המזון ״לא זזים״ והסורבה לא מספיק קרמי והו לא נטחן טוב, אפשר להתחיל להוסיף מים במידת הצורך (מתחילים עם תוספת של כף אחת) ולהמשיך.

חטיפי פצפוצי אורז, חמאת בוטנים, קוקוס ושוקולד קפואים

חורף. חורף. חורף. הימים מתקצרים ומתקררים, הלילות מתארכים. אני חוזר מבית הספר, אוכל, לא מספיק לאמר חטיפי פצפוצי אורז, חמאת בוטנים, קוקוס ושוקולד קפואים וכבר יש חושך. מה זה לא כיף. אני מרגיש כאילו אני צריך ללכת לישון בחמש אחה״צ, אבל נשארו עוד כל כך הרבה דברים לעשות כמו שיעורי בית, לאפות עוגה- מה לא?
בכל מקרה, הנושא החודשי של פרויקט ״כחומר ביד הבלוגר״ (שלא השתתפתי בו כבר חודשיים, פויה עומר) הוא אורז. אורז? אורז. בהתחלה נזכרתי במתכון שראיתי בספר בישול תאילנדי שראיתי בברצלונה (אחד שלא קניתי, פה ניתן לראות את הספרים שדווקא כן קניתי) לפודינג אורז עם חלב קוקוס ומנגו, ואמרתי- טוב, את זה אני מכין! נראה כל כך טעים, קרמי ומתוק. אבל בואו נהיה כנים- אתם רואים עדיין מנגואים בסופר? כי אני לא. אז הרעיון הזה נגנז באלגנטיות. אז חשבתי וחשבתי, וראיתי באינסטגרם מלא תמונות לכדורים של פצפוצי אורז עם חמאת בוטנים בציפוי שוקולד, ואמרתי לעצמי (בפעם השנייה)- טוב, את זה אני מכין! ואכן הכנתי את זה. רק ש.. לא מצאתי בשום מקום פצפוצי אורז. אז אם מה הכנתי את זה? (אל תכעסו, בסך הכל ניסיתי להיות יצירתי!)- פריכיות אורז רגילות ללא מלח. אני יודע, נשמע זוועה. כך גם אני חשבתי. אבל לא. משהו באווריריות הפירורים שיוצרות הפריכיות מאוד נעים ומחמיא לכבדות של חמאת הבוטנים.
ונכון, רק הרגע דיברתי על הדברים המבאסים בחורף ועדיין החטיפים קפואים. פשוט תדמיינו שאתם בקיץ ואז לא תבחינו בקור החטיפים, זה הכל.

כמעט שכחתי! לחצו ממש כאן כדי לראות מה שאר חברי הפרוייקט הכינו לקראת חודש האורז במנטקה.

מתכון- חטיפי פצפוצי אורז, חמאת בוטנים, קוקוס ושוקולד קפואים

15-10 חטיפים, תלוי בגודל

מצרכים-

2 פריכיות אורז מאורז רגיל ללא מלח

4\1 כוס חמאת בוטנים חלקה

שתי כפות קוקוס טחון

כף חלב שקדים

חצי כפית שמן קוקוס מוצק

לציפוי השוקולד-

כף וחצי שמן קוקוס מוצק

כף קקאו

שתי כפות סירופ מייפל טהור\ סירופ אגבה

איך מכינים?

תחילה, מפוררים את פריכיות האורז בקערה לגודל פצפוצי. מה זה אומר? נניח היו לכם פצפוצי אורז רגילים? אז טיפה יותר קטן מהגודל הזה. פשוט תנסו ״לבודד״ את הגושישים הקטנים של האורז התפוח בתוך הפריכיות. אמורה להתקבל כמות של בערך כוס+ כף של פצפוצים.

מחממים במיקרו בקערה קטנה את חמאת הבוטנים כ20-10 שניות, עד שהיא מתרככת, אך לא חמה.

מערבבים עד פצפוצי האורז עם חמאת הבוטנים עד לציפוי מלא של הפצפוצים.

מוסיפים את הקוקוס הטחון, שמן הקוקוס ואת חלב השקדים, ומערבבים עד להתאחדות החומרים.

בשלב זה, מומלץ לרסק מעט את התערובת המאוחדת עם קצה של מערוך כדי לשבור מעט(!) את הפירורים וכדי ליצור תערובת מעט(!!!) יותר בצקית מאשר מתפוררת ופירורית.

מרפדים תבנית קטנה (שמתאימה להקפאה) בנייר אפייה.

יוצרים מהתערובת כדורים בערך בנפח של שתי כפיות עד כף, מניחים על התבנית המרופדת במרווחים קטנים ומקפיאים לפחות כשעה עד להכנת ציפוי השוקולד.

לציפוי השוקולד, ממיסים את שמן הקוקוס במיקרו כ30 בעקרה קטנה שניות, עד שהוא הופך לנוזלי.

מוסיפים לשמן את הקקאו ואת סירופ המייפל\ סירופ האגבה ומערבבים היטב- מוודאים שהכול התאחד כראוי- בד״כ הקקאו נוטה לשקוע למטה.

מצפים את כדורי חמאת הבוטנים בציפוי השוקולד- מניחים את הכדורים בתוך קערת השוקולד, מצפים תוך כדי סיבוב הכדורים בעזרת מזלג, מניחים חזרה על נייר האפייה ומקפיאים למשך עוד חצי שעה לפחות עד להגשה.

*1- שומרים את החטיפים במקפיא עד כשבוע.
*2- אפשר בהחלט גם להשתמש בפצפוצי אורז סטנדרטיים! זה שאני פח ולא מצאתי זה לא אומר שגם אתם צריכים להיות כאלה. החליפו את שתי הפריכיות באותה הכמות הרצוייה לאחר פירור הפריכיות- כוס+כף.

פודינג טפיוקה עם רוטב פירות יער ופירות טריים

הכל התחיל בזה שדודה שלי רצתה שאבוא אליה ואעשה לה שיעור בטפיוקה, אחרי שהיא ראתה שהכנתי טפיוקה במשקה הבאבל תה לימונענע. התייצבתי עם החומרים, והכנתי את הפודינג תוך כדי תנועה- שילבתי כל מיני תיאוריות על טפיוקה, שיטות ודרכי הכנה. הכנתי טפיוקה בשלל צורות ושילבתי אותה בכל מיני מקומות, בשביל להגיע למסקנות לגבי שיטת ההכנה (שיפורטו למטה, כמובן). ג׳לי שקוף? לא תקבלו. עיסה דלילה וחסרת טפיוקה-ביחס-לחלב-הקוקוס? לא בבית ספרנו.
טעים, קרמי, לא ג׳לי מגעיל, ולא דליל כמו חלב. מו-שלם. אבל באמת.

ג׳לי טפיוקה זה הדבר הכי זוועתי שאתם יכולים לדמיין לעצמכם. פודינג דביק להחריד ויציב בטירוף, עם גרגרים שקופים בתוכו. יאמי. NOT!!!!!!!!! לא מומלץ. נקסט. פודינג שמורכב מחלב עם כמה גרגרים בפנים. לא נראה לי. 

אני חושב לעצמי- אם אנחנו מבשלים את הטפיוקה בכמות מים שתספיק בדיוק מה שהיא צריכה- כמו אורז, היא תצא כמו גוש, כי היא ספחה את כל המים. אם נבשל את הטפיוקה מלכתחילה עם חלב הקוקוס והסוכר, כל העמילן מהטפיוקה יישאר בתוך החלב, כמו בשיטה הראשונה- שבמילא לאחר מכן מוסיפים את המרכיבים.

אז מה עושים? מבשלים את הטפיוקה במלא מים. הגרגרים, סופחים כמה שבא להם, ומשאירים מאחוריהם את המים העמילניים, בלי שהם הפכו לגוש דבק. לאחר מכן, אנחנו מוסיפים את החלב לגרגרים, והופ- לא נהיה גוש, לא נהיה עיסה. החלב מסמיך קלות, ובקירור הפודינג מתייצב עוד יותר. פה מגיע הטריק- חשבתי לעצמי; אם לוקחים קצת ממי בישול של פסטה ומוסיפים לרוטב על מנת להסמיכו, למה שלא ניקח קצת מי בישול של טפיוקה ונוסיף לפודינג על מנת להסמיך אותו עוד? ניקח, ניקח וגם ניקח. וזה עובד. נראה לי. כשהכנתי את זה בשיטה זו אצל אותה הדודה הנ״ל, זה יצא מושלם.

רואים את הסיר הצהוב? מתבשל בו קרם פטיסייר, שיגיע לכאן ממש עוד מעט

חלב אורז במקום חלב השקדים לא עובד פה משהו. אמנם הוא נטול טעם, אבל אל תשכחו שאורז גם מורכב רובו מעמילן, והוא מוסיף איזשהו טעם לוואי עמילני מעט מוזר, לכן לא מומלץ להשתמש בו.

קנינו מלא פירות טריים ששידכנו לזה. מנגו, ליצ׳י, וגם בננות. ומעל הכל- רוטב פירות יער.

זה אננס

מדננו את רמת המתיקות הרצויה- כף אחר כף נוספו לסיר תוך כדי בחישה מתמדת עד לקבלת המתיקות הרצויה. אנחנו הכנו גרסה צ׳אנקית של רוטב פירות היער, ולא מעכנו אותו, אבל לצורך הצילומים החלטתי לעשות רוטב חלק. שתי הגרסאות טעימות בטירוף. 

פירות יער הם נורא נורא מלכלכים, אז תיזהרו שלא יישפך לכם רוטב כזה על הבגדים. או על הסינר.

רוטב פירות יער, או מרחץ דמים בקערה? #שאלהלמחשבה

זה לא יירד.

אולי הכביסה תצליח למזער את הנזק, אבל הסיכויים פה הם גם לא משהו. 

מתכון- פודינג טפיוקה עם רוטב פירות יער ופירות טריים

8-6 מנות, תלוי בגודל הכוסות

מצרכים-

פחית קרם קוקוס (21% שומן)- 400 מ״ל

3\2 כוס חלב שקדים

3\2 כוס ממי בישול גרגרי הטפיוקה*

3 כפות סוכר דמררה

3\1 כוס גרגרי טפיוקה קטנים

כפית תמצית ווניל איכותית

5 כוסות מים, לבישול הטפיקה

לרוטב פירות היער-

200 ג׳ מיקס פירות יער קפואים, שבור לחתיכות (שוברים את הבלוק עצמו של פירות היער הקפואים- אין צורך להפשיר)

כף סוכר דמררה או סוכר חום כהה

שתי כפות מים

בערך כ250 ג׳ פירות טריים רכים- לפי העונה: קיווי, פירות יער למיניהם, תותים (שהתחילו לחזור!), מנגו, אננס טרי וכו׳, חתוכים לקוביות קטנות

איך מכינים?

מוזגים לסיר רחב 5 כוסות מים ומביאים לרתיחה.

מפזרים פנימה את גרגרי הטפיוקה, ומערבבים. מביאים לרתיחה, מנמיכים לאש בינונית, ומבשלים כ15-18 דקות תוך כדי ערבוב תכולת הסיר מדי דקה עד שהגרגרים שקופים לגמרי.

שומרים כ3\2 כוס ממי הבישול.

מסננים את הגרגרים, ושוטפים היטב- עד שהמים שיוצאים מתחת למסננת שקופים.

מביאים בסיר רחב (מומלץ אותו הסיר- פשוט שוטפים אותו שניונת) לרתיחה את קרם הקוקוס, חלב השקדים, הסוכר, תמצית הווניל ומי בישול הטפיוקה.

מוסיפים פנימה את הטפיוקה, ומבשלים כ5-11 דקות. בזמן זה הפודינג יסמיך במידת מה וגרגרי הטפיוקה יתחילו לספוח את תערובת חלב הקוקוס ולהסמיך אותה.

מחלקים לכוסות הגשה (בערך 6-4 כפות לכל כלי ואז ייצאו לכם בערך 8 מנות) ומצננים בטמפרטורת החדר.

מקררים במקרר כ4 שעות לפחות לפני ההגשה.

לרוטב פירות היער- מניחים בסיר את כל מצרכי הרוטב ומביאים לרתיחה תוך כדי שבירה של חתיכות פירות היער הקפואים.

מבשלים על אש בינונית כ10 דקות. 

מעבירים את כל הפירות דרך מסננת דקה, תוך כדי מעיכה נמרצת על מנת לקבל רוטב חלק במיוחד.

מקררים את הרוטב לחלוטין לפני ההגשה.

בעת ההגשה- מניחים פירות טריים על גבי הפודינג, ושופכים קצת מרוטב פירות היער למעלה, ומגישים מיד.

*1- כמות המים בזמן בישול הטפיוקה חשובה מאוד (והיא נמדדה מראש על ידי השף הפרטי שלכם) כי יחס העמילן פר כמות מים מסויימת ישפיע (כנראה) על מידת ההסמכה של מי הטפיוקה על הפודינג. (אני מאוד מקווה שמי בישול הטפיוקה אכן משפיעים. אבל מאז שעשיתי כך, אני דובק בשיטה זו. תנו לי להרגיש מדען, פליז)

*2- הקינוח יכול בהחלט להתאים לראש השנה, אם כי אין פה מרכיבים מסורתיים של ראש השנה. אני מניח שאפשר לשים גרגרי רימון ופירות יער טריים (אם אתם מוצאים איפשהו- אני ראיתי ברשת תמונות של תותים שמתחילים לבצבץ להם בכל מיני שווקים- שווה להשקיע בשביל זה!).

*3- גיוון נחמד הוא לשים פרוסת ג׳ינג׳ר טרייה לא מאוד גדולה בחלב הקוקוס, לבשל הטפיוקה איתה ולאחר מכן להוציא אותה. זה נותן טעם רענן שמשתלב בדיוק עם כל הטעמים, ובמיוחד עם הטעם של חלב הקוקוס.

*4- מתכון ראש השנה-י אמיתי יעלה בקרוב בקרוב, ואם לא כמה ימים לפני ערב החג עצמו, אז זה יהיה ממש יום לפני. לא עוד מתכוני חגים כמה ימים אחרי ערב החג. לא עוד, עומר.

גספאצ׳ו- מרק עגבניות קריר

חוזרים מבית הספר. מה יש לאכול? לא הרבה, אבל בא לכם לבשל. ירקות? אין. עגבניות מצ׳ו׳מקות ורכות? יש וגם יש. פלפל אדום? יש. לא רציתי פסטה ברוטב עגבניות, כי היה חם ממש- רציתי משהו שירענן אותי ובעיקר; משהו קר, כי עכשיו זו התקופה המעצבנת הזו שנגמר הקיץ ומתחיל הסתיו, והטמפרטורה באוויר עוד לא סגורה על עצמה. המתכון בהשראת אורנה ואלה, שיש להן גספאצ׳ו מושלם, אבל כאמור, לא היו יותר מדי ירקות, אז פשוט זרמתי עם מה שיש. טעים להגיש את זה עם בצל ירוק קצוץ וקרוטונים קראנצ׳יים. פה יש קאץ׳- בגלל שהמרק הזה דליל, הקרוטונים מתחילים לספוג מיד את המרק ואז הם כבר לא קראנצ׳יים- אז חובה לשים את הקרוטונים בשניית ההגשה. כן, כן, בשניית ההגשה. שימו לב ממש פה למטה להערה לגבי סינון המרק.

תהליך ההכנה עצמו מאוד מאוד קל- תוקעים הכול בבלנדר, וטוחנים.
***שימו לב- מומלץ מאוד לסנן את המרק בבד גזה\ בד סינון כלשהו בגלל שהוא הופך את המרק לסופר חלק ומוציא את כל החתיכות של הקליפות. אפשר גם לא לסנן, אבל לדעתי המרק יותר טעים וכיפי כאשר הוא מסונן. מומלץ לנסות לפני שמקררים ואז אפשר להחליט אם לסנן או לא, לפי הטעם.
מקררים מעט במקרר כדי להשיג אפקט קרירות מירבית. ואז אוכלים. מתקררים מבפנים, ומבחוץ. מומלץ מאוד לטפטף מעט שמן זית למעלה, כי זה מאוד מוסיף לטעם (וגם כי אלו שלוליות זהב שמוסיפות לתמונה).
כדאי מאוד להשתמש בירקות קרים כדי שזמן הקירור יהיה כמה שיותר קצר, כי טפמפרטורת המרק נמוכה יותר מלכתחילה.

מתכון- גספאצ׳ו- מרק עגבניות קריר

2-3 מנות, תלוי בגודל

מצרכים-

6-5 עגבניות תמר בינוניות בשלות מאוד, ללא העוקץ (החלק הלבן בקצה העגבנייה)
שן שום בינונית, קצוצה
פלפל אדום גדול (או שניים קטנים), חתוך לקוביות
כף שמן זית
4\1 כוס מים או ציר ירקות קר
מלח ופלפל לפי הטעם

בד סינון

לתוספות-
פרוסה עבה של חלה יבשה בת 3-2 ימים לפחות, ללא הקרום
גבעול אחד של בצל ירוק קצוץ או צרור קטן של עירית קצוצה (עם לא אוהבים את החרפרפות של הבצל)

איך מכינים?
חותכים את החלה לקוביות גדולות (יחסית), מניחים על תבנית עם נייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ10-15 דקות, עד שהן מזהיבות. מצננים לחלוטין, ובזמן הצינון הקרוטונים מכינים את המרק.
חותכים את העגבניות לקוביות בינונית.
מניחים את כל מרכיבי המרק בבלנדר, ומפעילים אותו למשך כ-3 דקות לפחות, עם הפסקות קצרות מדי דקה, כדי שהבלנדר לא יתחמם יתר על המידה.
מערבלים עד כ-5 דקות, עד שהמרק חלק לחלוטין והכול נטחן כראוי.
בשלב זה, אם רוצים, מסננים את כל המרק בבד סינון על מנת לקבל מרקם חלק במיוחד.
מעבירים את המרק לקערה בינונית, ומקררים כ20 דקות בערך.
מערבבים היטב לפני ההגשה. מגישים קר, עם קרוטונים (שהצטננו לחלוטין!!!!), בצל ירוק קצוץ\ עירית קצוצה ומעט טפטופי שמן זית למעלה.

*1- כמו שהזכרתי למעלה, מומלץ להשתמש בירקות קרים כדי לא לחכות שעות עד שהמרק המקסים שלכם יתקרר.
*2- אני יודע שקצת נעלמתי לאחרונה, אבל יש סיבה אחת, ונראה לי שהיא די ברורה- נסעתי למאדים. סתם, לא באמת. התחילה שנת הלימודים. לצערי, בשלוש-חמש אחה״צ (תלוי מתי אני מגיע) אור שמש עדין ויפה מסרב לפרוץ דרך החלון, אז זמני הצילום שלי מעט מצטמצמים. אל דאגה! יש שלושה פוסטים שמחכים לשיגור לאוויר העולם.
*3- ווידוי- לא ידעתי מה זה בלוג דיי (blogday) עד לפני שבועיים (בערך). אפרת מאז מה את עושה כל היום, רוני והדר מבואנ׳ה פטיט וענבל רובין מinbal sweets המליצו על הבלוג שלי במסגרת היום הזה שמתקיים ב8\31- שכל בלוג ממליץ על חמישה בלוגים אחרים. רציתי לומר המון המון תודה לארבעתכן על ההמלצה! בזכותכן אני עכשיו גם יודע מה זה בלוג דיי.

באבל תה לימונענע

כשמנטקה הודיעו על המרכיב החדש של הפרויקט "כחומר ביד הבלוגר", לימון, ידעתי שכמו הבנופי בארז הקפואים שהכנתי בפעם הקודמת, אני לא רוצה להכין משהו שגרתי. לאחר כל מיני שיטוטים ביוטיוב בעמוד האדיר SORTED FOOD, ולאחר צפייה בסרטון הכנת הBUBBLE TEA שלהם, החלטתי שבהשראת הסרטון המדובר אני אכין החודש לפרוייקט זה באבל תה, עם אפקט לימוני כמובן. באבל תה זה כמו תה קר בכל מיני טעמים ושלל צבעי הקשת שבתחתית מונחים להם גרגרי טפיוקה, שתוך כדי השתייה הם נכנסים לפה כמו בועות וצריך ממש ללעוס אותם- שלדעתי זה ממש מגניב ולגמרי מקפיץ תה קר רגיל. בחו"ל זה היה (ואולי עדיין?) טרנד מטורף ופה זה דווקא לא כל כך הצליח, וחבל. לא כולם אוהבים טפיוקה (לא לאהוב זו מילה יחסית- כמו אמא שלי, ואח שלי ואני מצטט- "זה כמו לשתות קוסקוס".) אז אם אתם מודעים לכך שאתם לא אוהבים את הדבר המגניב הזה, ראו הערות בסוף. באמת שזה לוקח כמה דקות הכנה אבל זה מחייב אתכם שיהיה לכם בבית את הדבר הכי מגניב פה- טפיוקה. בארצנו הקטנטונת אין למצוא את גרגרי הטפיוקה הגדולים שאיתם במקור מכינים את המשקה הזה, אבל אנחנו לא ניתן לזה לדכא אותנו- פשוט נשתמש בגרגרים הקטנים. לחצו על הלינק כדי לראות את המתכונים הלימוניים של שאר משתתפי הפרוייקט.

רואים את הגרגרים הקטנטנים האלה בתחתית הכוס? כן כן, זו הטפיוקה.

והפעם אני שוב חורג מהמסורת שלי ללא תמונות של שלבי ההכנה- אבל הפעם לטובה! סרטון נוסף!

ממש המרענן הרשמי של הקיץ. 

מתכון- באבל תה לימונענע

בערך 6-7 כוסות של משקה

מצרכים-

1/4 כוס גרגרי טפיוקה קטנים (לפני בישול)

רבע כוס מים קרים

שלוש כפות סוכר דמררה/ לבן

1/4 כוס דחוסה בטירוף של עלי נענע שטופים היטב- בערך חצי חבילה

סליל של גרידת לימון מלימון אחד בינוני- גדול שטוף היטב *1

שלוש כפות מיץ לימון

מים רותחים, תיונים של תה צמחים ירוק, עלי נענע נוספים, קשיות, מים קרים (מאוד!!) וקוביות קרח

בסיר בינוני, מביאים לפחות ליטר מים לרתיחה.

מפזרים באחידות את גרגרי הטפיוקה בתוך המים הרותחים, ומבשלים על אש בינונית-גבוהה תוך כדי ערבוב מתמיד בערך כ15-17 דקות, עד שגרגרי הטפיוקה מבושלים- שנשאר כדור לבן קטנטן במרכז גרגר הטפיוקה והשאר שקוף.

מסננים את גרגרי הטפיוקה במסננת דקה, ושוטפים מעט תחת זרם של מים קרים ושמים את הגרגרים בקערה בינונית.

בקלחת קטנה, מביאים לרתיחה 1/4 כוס מים קרים, 1/4 כוס עלי נענע, מיץ לימון, גרידת לימון וסוכר.

מבשלים על אש נמוכה כ5 דקות, עד שהסירופ מצטמצם מעט.

מסננים את הסירופ אל תוך קערת גרגרי הטפיוקה ומערבבים.

בכוס ההגשה, מניחים כשתי כפות של גרגרי טפיוקה והסירופ.

מערבבים בכוס נפרדת שלוש כפות מים רותחים, תיון אחד ובערך 6 עלי נענע, עד שהמים נצבעים מעט.

זורקים את התיון, ומערבבים את המים הצבועים עם 2/3 כוס של מים קרים מאוד.

מניחים קוביות קרח בכוס ההגשה כמעט עד הסוף.

מוזגים את תערובת התה והנענע בכוס ההגשה, שמים קש ומגישים מיד.


*1- אפשר במקום סליל הגרידה שלוש כפות של גרידת לימון, אבל זה סיוט לסנן את זה.
*2- אפשר להשתמש בכל תיון עד פעמיים, כי המטרה פה היא קצת לצבוע את הבאבל תה בקצת ירוק ולא להשתמש בצבעי מאכל, ולאחר שימוש- שניים בכל תיון הצבע שלהם דוהה ואז הלך האפקט.
*3- כמו בוידאו, אפשר להכין את הטפיוקה ואת הסירופ במקביל, ואז קודם מוסיפים את הטפיוקה לסירופ ולא להפך.
*4- אם אתם לא מתחברים לטפיוקה ול״בועות״ שהיא עושה בתה הקר, פשוט שימו בערך כף של סירופ בכל כוס הגשה והמשיכו כרגיל.
*5- מומלץ להיכנס לוvimeo ולראות באיכות HD!
*6- מבטיח מבטיח מבטיח להיות פה יותר בקרוב. נכון, זה די פשע מבחינת לא להעלות שלושה פוסטים ביום (בערך) כי יש לי את כל הזמן שבעולם, אבל די לקח לי זמן לקלוט שהחופש הגיע (הידד!) והייתי חולה כמה ימים. בחילות. כאבי ראש. לא כיף. עכשיו אני פה! בריא ושלם. 

סלט ירוקים פשוט

אמנם זהו לא הסלט היווני עם הקרוטונים המטריפים שהבטחתי שיעלה בימים הקרובים (הוא יעלה בקרוב!) אך זה ״ירוקים״ פשוט וטעים שתמיד נמצא אצלנו בארוחת הצהריים של יום שבת, או סתם אם בא לי משהו טעים. יש בו גרגר הנחלים, ירק שמורכב מעלים- עלים שלדעתי לא מספיק מפורסם מספיק בארץ (למרות שקצת מסובך למצוא אותו) וחבל כי הוא פיקנטי, עוקצני וטעים. אני בדרך כלל לא מסוגל לאכול רוקט כי הוא מר כמו תרופה, אבל כשהוא נמצא עם שאר העלים הנמצאים פה, הוא משתלב מעולה. ועל חסה אין מה לומר, יס? הדבר היחיד שאני יכול לומר זה שאני מעדיף לקנות את החסה השטופה- ארוזה בשקיות כי תמיד אין מקום במטבח למייבש חסה וזה לוקח עוד המון זמן, וכשקמתי בבוקר לא תכננתי לפגוש תולעת ירוקה מהלכת לי בתוך האוכל, נכון? יופי.

הסלט עצמו לא באמת עשוי מ״ירוקים״, מצחיקים שכמותכם. הכוונה היא לעלים ירוקים. הם סטנדרטיים לחלוטין- 

חסה: כמו שציינתי למעלה, אני מעדיף לקנות את השטופה- ארוזה כדי להימנע ממפגש עם כל מיני בע״ח,

רוקט: עלים ירוקים ומרירים. זה בטח ממש לא עושה חשק לאכול את זה, ובדרך כלל גם אני לא מסוגל לאכול את זה, אבל בשילוב עם הרוטב המתקתק זה טעים והמרירות קצת מתרככת. כמו החסה, אני מעדיף לקנות את הגרסה השטופה שנמכרת בשקיות.

גרגר הנחלים: עלים חרפרפים ועוקצניים. לדעתי ירק שלא מספיק אוכלים ומוכרים אותו בארץ וחבל, כי הוא טעים בטירוף. צריך לדעת להתאים לו את המרכיבים הנכונים והרוטב הנכון כדי שהעוקצנות שלו תתאזן.

אז בואו נתחיל. תחילה, מכינים את הרוטב בקערת ההגשה כדי לחסוך שטיפה של קערה (טיפ מרת׳הי לחלוטין). שופכים לקערה גדולה חומץ בלסמי. אז ככה- לדעתי כל אחד צריך להחזיק בקבוק אחד כזה בבית, כי הוא מוסיף המון להמון דברים- לרטבים, מרינדות וסלטים. אז שווה לקנות בקבוק ולא להתקמצן יותר מדי, כי חומץ זול הוא חומץ לא טעים, ואז אתם נשארים עם פרצוף חמוץ (וזה לא כיף). לא צריך לקנות את החומץ הכי משובח אבל לא לקנות את החומץ הכי זול.

עכשיו, מוסיפים קצת שמן זית. אני לא ממליץ להשתמש כאן בשמן צמחי אחר (כגון קנולה או חמניות) כי טעם שמן הזית מוסיף המון לסלט ומאזן טוב את המרירות-חריפות של העלים.

עכשיו, מוסיפים דבש. הדבש הוא חובה-חובה-חובה כי שמן הזית לא יכול לתפקד לבד כמאזן המרירות וחייבים משהו מתוק. לכן, אם אין לכם דבש- לכו לקנות. ואם אם רוצים סלט כאן ועכשיו אז שימו סוכר חום במקום. ואם אין לכם סוכר חום, אז סוכר לבן. ואם אין לכם סוכר לבן אז אתם חוזרים לנקודה ב׳- לכו לקנות דבש.

|

מוסיפים מלח ופלפל, שזה חובה בכל דבר בערך, אז תדאגו שיהיה לכם בבית.

עכשיו, מתחילים לטפל בירקות עצמם. אם קניתם ירקות שטופים בשקיות אז יש לכם חיים קלים- אתם צריכים רק למדוד את הירקות וסיימתם לטפל בהם. אם אתם מנג׳סים וקניתם ירקות לא שטופים בקופסא אז יש לכם עבודה של: לחתוך את השאריות המגעילות, לשטוף, לייבש במייבש חסה (או במגבת), לצרוח ברחבי הבית בגלל התולעים, לשטוף שוב. בהצלחוש.

מודדים 5 כוסות לא דחוסות של חסה ושופכים לקערת הרוטב.

נכון, רואים פה רק 2 כוסות של חסה אבל מילאתי את המיכל הזה פעמיים וחצי. שופכים את החסה לקערה הגדולה.

עושים כך גם עם גרגר הנחלים. אם יש לו גבעולים גדולים מדי ביחס לעלים אז קצת חותכים אותם.

שמים את העלים האלה גם בקערה.

שמים גם את הרוקט בקערה. את הרוקט צריך לברור באמת כי תמיד הגבעולים שלו קשים מדי וזה לא כיף לאכול גזע של עץ מריר בסלט.

כמעט סיימנו! עכשיו רק נותר לקלות גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת ושקדים. הדברים האלה מוסיפים טעם מיוחד וקלוי לסלט, בנוסף לקראנצ׳יות שלהם. לא חובה לקלות אותם, אבל אז זה לא יהיה מיוחד כל כך.

שמים שתי כפות מכל סוג במחבת ומדליקים אש גבוהה. קולים תוך כדי ערבוב.

כדאי לשים לב על מנת שהם לא יישרפו, כי זה יהיה נורא. כשאתם מתחילים להריח ריח ארומתי, קלוי ומשגע במטבח- תעצרו. אם אתם מריחים קצת ריח שרוף אבל יש להם טעם בסדר אז תעצרו פה. אם יש ריח שרוף ועשן- תזרקו הכל לפח ותתחילו מחדש. חשוב לקלות תוך כדי ערבוב כדי שהם ייקלו באופן אחיד. הם צריכים להיות קצת שחומים.

שמים את כל מה שקליתם בקערה.

|

מערבבים הכל, ואוכלים! מומלץ לערבב היטב כי אל תשכחו שהרוטב מתחבא למטה, וכל הדברים הקלויים נוטים לשקוע לתחתית הקערה, אז חשוב שיהיה פיזור אחיד של כל המרכיבים אחד בשני.
כמו כן, חשוב לערבב את הסלט רק בעת ההגשה כדי למנוע סמרטוטיות יתר של הירקות, שמתרחשת כשמשאירם את הסלט ״לעמוד״ יותר מדי זמן.

מתכון- סלט ירוקים פשוט

קערת סלט די גדולה, מספיקה לשלוש מנות גדולות מאוד

מצרכים- 

5 כוסות מיקס חסה אייסברג וחסה ערבית
2 כוסות גרגר הנחלים
1 וחצי כוסות רוקט

לרוטב ולתוספות-

שלוש כפות שמן זית

כף חומץ בלסמי

כף דבש

קורט מלח

פלפל לפי הטעם

שלוש כפות שקדים

שתי כפות גרעיני חמנייה

שתי כפות גרעיני דלעת

איך מכינים?

בקערה גדולה מערבבים את שמן הזית, החומץ הבסלמי, הדבש ואת המלח והפלפל.
מוסיפים את החסה.
אם יש צורך, קוטמים קצוות מיותרי של גבעולי גרגר הנחלים והרוקט.
מוסיפים את גרגר הנחלים והרוקט לקערה.
קולים במחבת יבשה על אש גבוהה את גרעיני הדלעת, גרעיני החמנייה ואת השקדים עד שעולה מהם ניחוח קלוי והם שחומים במקצת.
מוסיפים אותם לקערת הסלט.
בעת ההגשה, מערבבים את כל תוכן הקערה, ומגישים.

סלט מלון- מלפפון (חרוז!)

אז חשבתי לעצמי, מה יכול להיות רע במלון ומלפפון? והכנתי סלט, ואכלתי. ואני מתרגש- עליתי כרגע על המצאת המאה- מלפפון, מלון, נענע- טעים בטירוף!! ואז שאלתי את גוגל, ומסתבר שקולומבוס אני לא אהיה בתחום הסלטים, אבל זה עדיין טעים, מאוד. סלט עדין שנותן למלון במה לא רק בקינוחים.

הסלט הזה מאוד מהיר, טעים וקל. אין בו הרבה מרכיבים ולכן זמן ההכנה קצר. מלפפונים ומלון זה בערך המרכיבים היחידים פה, אז אנא מכם- אל תשתמשו במלפפונים מצ'וקמקים ומלון זקן ומרופט. תודה מראש.

מתחילים בזה שמעיפים למלפפונים את הקצוות המגעילולים עם הגבעול הירוק/ פרחים מיובשים.

חוצים את המלפפונים.

(פרס חתיכת המלפפונים העקומה ביותר הולכת ל...)
פורסים כל חצי לפרוסות, מסובבים ואז חותכים לקוביות.

שמים את כל קוביות המלפפונים בקערה, וממשיכים הלאה- למלון.
במתכון הזה אתם תצטרכו מלון ירוק. לא כתום, ירוק. המלון הכתום מתוק מדי בשביל זה, והירוק מספיק מעודן ומוצק.

מתחילים בלחצות את המלון. אם אין לכם סכין גדולה, או סתם אין לכם כוח להוציא מהמגירה ואתם משתמשים בסכין קטנה- תעשו "חתך" כמה שיותר עמוק לכל אורך המלון, ואז תכניסו את הסכין, תניעו אותה מצד לצד והמלון אמור להיחצות. אם יש לכם מלון מפלצתי, אל תעשו זאת- הסכין כנראה תעוף ותישבר. באסה.

|

עם כפית או כף, מוציאים את הקרביים של המלון. סתם, זה לא באמת קרביים אבל זה פשוט מגעיל למגע.

למתכון נזדקק רק לחצי מלון, אז את החצי השני תשמרו למחר בבוקר, לערב, או לכל עת שנפשכם חושקת במלון. בכל מקרה, חתכו חצי מלון לארבע חתיכות. זה נועד כדי להקל עליכם להוציא את המלון מהקליפה (או את הקליפה מהמלון?).

תוקעים את הסכין בקצה של המלון, ובזהירות עוברים לכל אורך המלון עם הסכין בין בשר המלון לקליפה. אם עשיתם את זה טוב, המלון אמור להשתחרר ללא שאריות קליפה, ואם אתם כמוני אז פשוט תחתכו את החתיכות הקטנות שנשארו בעזרת הסכין.

חותכים לקוביות. תחילה עוברים לאורך בשר המלון, מסובבים ואז חותכים לקוביות. הקוביות לא אמורות להיות קטנות מדי ולא בגודל של המלון עצמו. קובייה אמורה "לשבת בנוחות" על כפית סטנדרטית. מכחצי מלון בגודל בינוני- קטן, כמות הקוביות שצריכה להתקבל לאחר החיתוך היא 1+3/4 כוסות של קוביות מלון.

|

שמים את קוביות המלון בקערה עם קוביות המלפפונים.
עקרונית, סיימנו עכשיו עם כל המרכיבים הרבים של הסלט המסובך הזה. אם יש לכם בבית, אפשר להוסיף קצת ג'ינג'ר- פשוט לקלף חתיכה של 1 ס"מ (בערך) עם כפית(!!), ולגרר בפומפייה דקה או לקצוץ. קלי קלות. כעת, נעבור לרוטב, שגם הוא מורכב ממרכיבים רבים.
סוחטים שתי כפות מיץ לימון, מעיפים את הגרעינים שנפלו ושפכים לקערת הסלט.

|

כמו כן, מוסיפים קצת שמן זית. אם יש לכם שמן זית יוקרתי עם טעם חזק בטירוף, אתם תיאלצו לשים טיפ- טיפונת ממנו, כי אם לא הוא ישתלט בטירוף על טעם המלון ואז כל הפואנטה הלכה לפח. קפיש? קפיש.

בסלט רגיל, הייתם מצפים שאני אומר לתבל במלח ופלפל. אבל, כי אנחנו כה מגניבים, אנחנו לא נשים!! הפלפל חזק מדי בשביל המלון, והמלח פשוט יהפוך הכל לעיסה לא טעימה. ככה הסלט שומר על הקריספיות והעסיסיות של הירקות בלי ליטר מיץ.

אם יש לכם, קצצו קצת עלי נענע ושימו גם כן. לא חובה, אבל מומלץ מאוד ומוסיף המון "פרשיות".

מתכון- סלט מלון- מלפפון (חרוז!)

כארבע תוספות צנועות, שלוש תוספות מכובדות, שתי מנות כמנת סלט או מנה אחת ענקית כארוחה

מצרכים- 

חצי מלון ירוק בינוני-קטן
שני מלפפונים
עשר עלי נענע, קצוצים

לרוטב-

שתי כפות מיץ לימון
חצי כף שמן זית (אם יש לכם שמן זית חזק- שימו כפית)

איך מכינים?

חותכים את קצוות המלפפונים, חוצים אותם, פורסים לפרוסות וחותכים לקוביות יחסית קטנות.
חוצים את המלון ומשתמשים רק בחצי מלון.
חותכים את החצי לארבע חתיכות, ועם הסכין עוברים לכל אורך הסכין- בין הקליפה למלון עצמו עד שהקליפה יורדת. (אם יש שאריות של קליפה פשוט חותכים אותן עם סכין)
חותכים לאורך, מסובבים וחותכים לקוביות.
מערבבים את המלון והמלפפון בקערה, מוסיפים את מיץ הלימון, שמן זית ומערבבים. מגישים עם נענע קצוצה.

*1- אם רוצים להכין מראש, שימו במקרר ולא בחוץ- טעים לאכול את זה קר וזה די באסה כשזה חם, אפילו רבע שעה יכולה להפוך את הסלט לפיכסה. אז אנא מכם, אכלו את הסלט קר.
*2- נכון, נכון, זה די מתכון טיפשי. בערך אחד וחצי מרכיבים וזה אפילו לא נראה כמו סלט וזה סתם ירקות חתוכים. אבל, הכל ביחד מרגיש כמו סלט וזה טעים מאוד, מאוד.