יום שישי, 23 במאי 2014

עוגת בננות (עושים כבוד לשם הבלוג)



עם כל הכבוד, דבש בננות זה דבש בננות. מרכיב כה קסום, כה מופלא. עוגת בננות, לחם בננות (בפי האמריקאים), עוגיות בננה והיד עוד נטויה. לפני כמה ימים, העליתי תמונה לפייסבוק של בננות עם מלא (אבל מלא!) דבש בננות. הבננות עצמן היו שחורות בטירוף. טירוף שזה מטורף. בגלל שהן היו במקרר ולא בחוץ הנחתי שהן לא רקובות (לגמרי) אז אמרתי לעצמי- מה יותר כיף לעשות ממלא דבש בננות מאשר עוגיות בננה? עוגת בננות, כמובן! ובגלל שזה המתכון הראשון שמכיל את ההשראה לשם של הבלוג, אז אני מקדיש את המתכון לשם של הבלוג.




נכון, נכון. היא יצאה די נמוכה. אבל (ויש אבל)- השתמשתי בשתי תבניות אינגליש קייק- אפשר להשתמש בתבנית אחת ואז תצא עוגה אחת גבוהה, וזמן האפייה יתארך. אני אפיתי בתבניות פשוטות שקונים בסופר מקרטון (תרדו קצת למטה ותראו אותן בהקשר של "איך לרפד תבנית אפייה בצורה הכי נוראית שיש").
כולם אוהבים עוגת בננות. ספרו לי על אדם אחד שלא אוהב עוגת בננות, ואם הוא לא אוהב- זרקו עליו קצת בננות רקובות (פויה!). בכל מקרה, מרכיבים. השתמשתי הפעם בקמח מלא. הקטע עם קמח מלא הוא שתמיד העוגות יבשות כמו מדבר חול, יש טעם לוואי מזעזע של הקמח וכל המאפים מקבלים גוון חום לא נאה (ולא מפתה). נכון, העוגה הזאת גם קצת חומה, אבל טעם לוואי- אין, ויבשה היא לא. אם אתם ממש מעצבנים אתם יכולים להשתמש בקמח רגיל. 




כפי שאתם יכולים לראות, הבננות היו שחורות. מאוד. אבל תיכף נגיע אליהן. עכשיו נתעסק בתערובת ה"יבשה". שמים בקערה בינונית את הקמח המלא (או רגיל).




ומוסיפים קצת אבקת אפייה.




|




וקצת אבקת סודה לשתייה.




וקצת מלח.




מערבבים טוב טוב. הקטע במהלך הזה הוא להימנע מגושים קטנטנים של אבקת אפייה או אבקת סודה לשתייה מעורבבים לא טוב קמח- ובסופו של דבר יהיו בעוגה האפוייה. מניסיון, לא טעים. בכל מקרה זה שלב שקיים בערך בכל מאפה אפשרי.




עכשיו, הבננות. אני השתמשתי בבננות שהיו על גבול הרקובות, ולכן הן היו בשיא המתיקות שלהן. אם קצת מרתיע אתכם להשתמש בבננות מפוחמות, זה בסדר להשתמש בבננות שקצת השחירו, כל עוד הן רכות ורואים סימנים של דבש בננות כשמקלפים אותן מעט.





|




ואם תהיתם איך נראה דבש בננות, אז הנה זה.




מגעיל, נכון?





בכל מקרה, צריך למעוך אותן בשביל העוגה. אתם תתפלאו באיזו קלות זה נמעך (או שלא, בהתחשב בעובדה שזה נראה כמו משהו ממש ממש רך וmooshy)






הכי קל עם מזלג על צלחת (או בקערה, לא כל כך משנה). בכל מקרה, מועכים עד לקבלת מחית. אפשר (ורצוי) להשאיר קצת גושי בננות כי זה מה שעושה את כל העוגה לכל כך דבש-בננה-ית.






|






מפתה, משהו. עכשיו, מודדים כוס מחית בננות ושמים בקערה גדולה.





|





כעת, ביצים. לא בא לי להלאות אתכם על ביצים כי זה לא משהו שהוא בר-הלאה (או הלאהה? נשמע פחות הגיוני).





עכשיו, מוסיפים גם את הביצים לקערה הגדולה.






מודדים שליש כוס שמן ומוסיפים גם. בדרך בעוגות בננות סטנדרטיות שמים חצי כוס שמן. אבל- אם מחית בננות היא דבר רך ולח גם ככה, שמשמש כתחליף לשמן, אז לא צריך עוד שמן אם גם ככה כל העוגה נהיית לחה בזכות מחית הבננות, לא? כן!!! לא צריך חצי כוס שמן, זה טעים גם ככה.






וקצת תמצית ווניל (איכותית, כמובן. סתם. אפשר גם בפושטית) שמאיזושהי סיבה שלא ברורה גם לי נעלמה מצילומי ההכנה אבל אפשר לראות אותה בעוד שתי תמונות.

מוסיפים קצת קינמון, בשביל הטעם. קינמון מתחבר טבעית עם בננות, כמו ריבה וחמאת בוטנים, קפה ושוקולד, ופיסטוק עם גלידה- עם עדיפות לגביע קראנצ'י.





|






מערבבים ומערבבים.






ומוסיפים גם סוכר, כמובן. כי כל דבר צריך קצת סוכר (השתמשתי בשילוב של חום ולבן אבל אפשר רק לבן או רק חום).





בגלל שאני ממש מגניב, יש לי את הספר cooking with geeks שזה ספר מגניב מאוד מאוד, שמראה את כל האספקטים המדעיים של בישול ואפייה ומשלב מתכונים. לפי הספר, אבקת סודה לשתייה צריכה קצת חומצה כדי "להתעורר", ולכן מוסיפים לפעמים חלב למתכונים עם סודה לשתייה כדי לעורר אותה. לא כל כך ידעתי מה חומצי ומה לא, אז הוספתי קצת מיץ לימון, בגלל הshvoong המדעי-בישולי שלי.





|





מערבבים שוב. אין בעיה לערבב את כל המרכיבים גם שנתיים ברציפות עד שאתם מוסיפים את הקמח, כי רק אז יש סכנה שרשת הגלוטן תתפתח והעוגה תהיה יבשושה ודחוסה (מה שאתם כן רוצים להשיג בלחם, לדוגמה. אבל לא יבשושי ודחוס. קראנצ'י ואוורירי. עם קצת חמאה).





כעת, מוסיפים את התערובת ה"יבשה" ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.





|





בגלל שקמח מלא סופח לחות יותר מקמח לבן וכמות הקמח כאן היא די סטנדרטית לעוגת בננות רגילה עם קמח לבן, נוסיף קצת מים חמים כדי לדלל את הבלילה וליצור קצת יותר לחות בעוגה.





זהו! סיימנו עם העוגה, בינתיים. עכשיו צריך לרפד את התבנית בנייר אפייה. אני ממליץ תמיד לשים נייר אפייה כי זה עוזר בשחרור העוגה אם אתם רוצים לשים אותה על צלחת יפה (ולא לבכות שהכול נדבק לתבנית). תסתכלו שנייה על נייר האפייה- נכון הוא מורכב משש שישיות (6/6)? אז אנחנו רוצים להפוך אותו ל4/6 מסיבה פשוטה- שזה ייכנס לתבנית בלי יותר מדי עצבים.






עכשיו, מרטיבים קצת את התבנית, מקווצ'צ'ים את נייר האפייה, ושמים אותו בתבנית. אם הוא ממש עקשן, אפשר לגזור ממנו עוד קצת כדי שזה יתאים בול. (זה השלב לראות באילו תבניות אני משתמש בשביל העוגה)






עכשיו, משמנים קצת את נייר האפייה. קצת!! אין צורך בהרבה. כמות של חצי כפית שמן בהחלט תספיק, ואפשר עם קצת חמאה. זה עוד מגן ביטחון נגד הידבקות מצערת לתבנית.

עכשיו, מחלקים את הבלילה בין שתי התבניות (באופן שווה!!!!).





|






וזהו! שולחים לאפייה בחום של 175 מעלות בערך 30-35 דקות, עד שקיסם שמוחדר למרכז העוגה יוצא נקי (לא להתבלבל עם גושי בננות, יס?)







מתכון- עוגת בננות (עושים כבוד לשם הבלוג)


שתי תבניות אינגליש קייק שמפיקות עוגות נמוכות עילאיות ומתנשאות

מצרכים- 
כוס מחית בננות (בדרך כלל משלוש- ארבע בננות בינוניות-גדולות)
1 וחצי כוסות קמח מלא/לבן
3/4 כוס סוכר חום/לבן/שילוב של שניהם
שתי ביצים L
1/4-1/2 כפית קינמון (תלוי עד כמה אוהבים)
שליש כוס שמן צמחי (קנולה/חמניות)
חצי כפית אבקת סודה לשתייה
כפית אבקת אפייה
שלוש כפות מיץ לימון
כפית תמצית ווניל
שלוש כפות מים חמימים
קורט מלח


איך מכינים?
מערבבים את הקמח, אבקת האפייה, המלח ואבקת הסודה לשתייה בקערה בינונית.
מערבבים בקערה גדולה את מחית הבננות, הביצים, מיץ הלימון, השמן, הסוכר ואת תמצית הווניל.
מאחדים בין שתי התערובות בערבוב, עד לקבלת תערובת אחידה.
מרפדים שתי תבניות אינגליש קייק (מקרטון, איך שמים את נייר האפייה? פירוט למעלה) על פי ההוראות לעיל, ומחלקים את הבלילה בין שתי התבניות בצורה שווה.
אופים בחום של 175 מעלות בערך 30-35 דקות, עד שהיא זהובה, כשפותחים את התנור יש ריח מטריף של בננות, וכאשר קיסם המוחדר למרכז העוגה יוצא נקי (הכוונה ללא בלילה לא אפוייה, לא לגושי בננות יאמיים).

*1- מה עושים עם קצת מחית בננות אם נשאר, אתם שואלים? הכי טעים לטחון עם קצת חלב (אני משתמש בחלב שקדים) ולשתות בהנאה. (מזכיר למישהו את שייק הבננות-וניל-חלווה?)


שיהיה סופ"ש כיפי, ומלא בדבש בננות!






יום שבת, 10 במאי 2014

סלט ירוקים פשוט



אמנם זהו לא הסלט היווני עם הקרוטונים המטריפים שהבטחתי שיעלה בימים הקרובים (הוא יעלה בקרוב!) אך זה ״ירוקים״ פשוט וטעים שתמיד נמצא אצלנו בארוחת הצהריים של יום שבת, או סתם אם בא לי משהו טעים. יש בו גרגר הנחלים, ירק שמורכב מעלים- עלים שלדעתי לא מספיק מפורסם מספיק בארץ (למרות שקצת מסובך למצוא אותו) וחבל כי הוא פיקנטי, עוקצני וטעים. אני בדרך כלל לא מסוגל לאכול רוקט כי הוא מר כמו תרופה, אבל כשהוא נמצא עם שאר העלים הנמצאים פה, הוא משתלב מעולה. ועל חסה אין מה לומר, יס? הדבר היחיד שאני יכול לומר זה שאני מעדיף לקנות את החסה השטופה- ארוזה בשקיות כי תמיד אין מקום במטבח למייבש חסה וזה לוקח עוד המון זמן, וכשקמתי בבוקר לא תכננתי לפגוש תולעת ירוקה מהלכת לי בתוך האוכל, נכון? יופי.




הסלט עצמו לא באמת עשוי מ״ירוקים״, מצחיקים שכמותכם. הכוונה היא לעלים ירוקים. הם סטנדרטיים לחלוטין- 
חסה: כמו שציינתי למעלה, אני מעדיף לקנות את השטופה- ארוזה כדי להימנע ממפגש עם כל מיני בע״ח,
רוקט: עלים ירוקים ומרירים. זה בטח ממש לא עושה חשק לאכול את זה, ובדרך כלל גם אני לא מסוגל לאכול את זה, אבל בשילוב עם הרוטב המתקתק זה טעים והמרירות קצת מתרככת. כמו החסה, אני מעדיף לקנות את הגרסה השטופה שנמכרת בשקיות.
גרגר הנחלים: עלים חרפרפים ועוקצניים. לדעתי ירק שלא מספיק אוכלים ומוכרים אותו בארץ וחבל, כי הוא טעים בטירוף. צריך לדעת להתאים לו את המרכיבים הנכונים והרוטב הנכון כדי שהעוקצנות שלו תתאזן.




אז בואו נתחיל. תחילה, מכינים את הרוטב בקערת ההגשה כדי לחסוך שטיפה של קערה (טיפ מרת׳הי לחלוטין). שופכים לקערה גדולה חומץ בלסמי. אז ככה- לדעתי כל אחד צריך להחזיק בקבוק אחד כזה בבית, כי הוא מוסיף המון להמון דברים- לרטבים, מרינדות וסלטים. אז שווה לקנות בקבוק ולא להתקמצן יותר מדי, כי חומץ זול הוא חומץ לא טעים, ואז אתם נשארים עם פרצוף חמוץ (וזה לא כיף). לא צריך לקנות את החומץ הכי משובח אבל לא לקנות את החומץ הכי זול.




עכשיו, מוסיפים קצת שמן זית. אני לא ממליץ להשתמש כאן בשמן צמחי אחר (כגון קנולה או חמניות) כי טעם שמן הזית מוסיף המון לסלט ומאזן טוב את המרירות-חריפות של העלים.




עכשיו, מוסיפים דבש. הדבש הוא חובה-חובה-חובה כי שמן הזית לא יכול לתפקד לבד כמאזן המרירות וחייבים משהו מתוק. לכן, אם אין לכם דבש- לכו לקנות. ואם אם רוצים סלט כאן ועכשיו אז שימו סוכר חום במקום. ואם אין לכם סוכר חום, אז סוכר לבן. ואם אין לכם סוכר לבן אז אתם חוזרים לנקודה ב׳- לכו לקנות דבש.




|




מוסיפים מלח ופלפל, שזה חובה בכל דבר בערך, אז תדאגו שיהיה לכם בבית.




עכשיו, מתחילים לטפל בירקות עצמם. אם קניתם ירקות שטופים בשקיות אז יש לכם חיים קלים- אתם צריכים רק למדוד את הירקות וסיימתם לטפל בהם. אם אתם מנג׳סים וקניתם ירקות לא שטופים בקופסא אז יש לכם עבודה של: לחתוך את השאריות המגעילות, לשטוף, לייבש במייבש חסה (או במגבת), לצרוח ברחבי הבית בגלל התולעים, לשטוף שוב. בהצלחוש.
מודדים 5 כוסות לא דחוסות של חסה ושופכים לקערת הרוטב.




נכון, רואים פה רק 2 כוסות של חסה אבל מילאתי את המיכל הזה פעמיים וחצי. שופכים את החסה לקערה הגדולה.




עושים כך גם עם גרגר הנחלים. אם יש לו גבעולים גדולים מדי ביחס לעלים אז קצת חותכים אותם.
שמים את העלים האלה גם בקערה.




שמים גם את הרוקט בקערה. את הרוקט צריך לברור באמת כי תמיד הגבעולים שלו קשים מדי וזה לא כיף לאכול גזע של עץ מריר בסלט.




כמעט סיימנו! עכשיו רק נותר לקלות גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת ושקדים. הדברים האלה מוסיפים טעם מיוחד וקלוי לסלט, בנוסף לקראנצ׳יות שלהם. לא חובה לקלות אותם, אבל אז זה לא יהיה מיוחד כל כך.




שמים שתי כפות מכל סוג במחבת ומדליקים אש גבוהה. קולים תוך כדי ערבוב.




כדאי לשים לב על מנת שהם לא יישרפו, כי זה יהיה נורא. כשאתם מתחילים להריח ריח ארומתי, קלוי ומשגע במטבח- תעצרו. אם אתם מריחים קצת ריח שרוף אבל יש להם טעם בסדר אז תעצרו פה. אם יש ריח שרוף ועשן- תזרקו הכל לפח ותתחילו מחדש. חשוב לקלות תוך כדי ערבוב כדי שהם ייקלו באופן אחיד. הם צריכים להיות קצת שחומים.




שמים את כל מה שקליתם בקערה.




|




מערבבים הכל, ואוכלים! מומלץ לערבב היטב כי אל תשכחו שהרוטב מתחבא למטה, וכל הדברים הקלויים נוטים לשקוע לתחתית הקערה, אז חשוב שיהיה פיזור אחיד של כל המרכיבים אחד בשני.
כמו כן, חשוב לערבב את הסלט רק בעת ההגשה כדי למנוע סמרטוטיות יתר של הירקות, שמתרחשת כשמשאירם את הסלט ״לעמוד״ יותר מדי זמן.





מתכון- סלט ירוקים פשוט


קערת סלט די גדולה, מספיקה לשלוש מנות גדולות מאוד

מצרכים- 
5 כוסות מיקס חסה אייסברג וחסה ערבית
2 כוסות גרגר הנחלים
1 וחצי כוסות רוקט


לרוטב ולתוספות-
שלוש כפות שמן זית
כף חומץ בלסמי
כף דבש
קורט מלח
פלפל לפי הטעם
שלוש כפות שקדים
שתי כפות גרעיני חמנייה
שתי כפות גרעיני דלעת

איך מכינים?
בקערה גדולה מערבבים את שמן הזית, החומץ הבסלמי, הדבש ואת המלח והפלפל.
מוסיפים את החסה.
אם יש צורך, קוטמים קצוות מיותרי של גבעולי גרגר הנחלים והרוקט.
מוסיפים את גרגר הנחלים והרוקט לקערה.
קולים במחבת יבשה על אש גבוהה את גרעיני הדלעת, גרעיני החמנייה ואת השקדים עד שעולה מהם ניחוח קלוי והם שחומים במקצת.
מוסיפים אותם לקערת הסלט.
בעת ההגשה, מערבבים את כל תוכן הקערה, ומגישים.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...