יום ראשון, 3 בינואר 2016

פוסט שנה חדשה



שנה אזרחית חדשה. חדשה? לא קנינו אותה בחנות או משהו, כאילו היא באה עם איזה תג מחיר (מהסוג הטוב שאנחנו אוהבים לראות על בגדים ולא על אלה שאנחנו שומעים בחדשות, דה) ואמרה ״תתחדשו״.
טוב, enough with the jibber jabber. 
עכשיו צריך לעשות conclusion וכאלה כי זו שנה חדשה? כמו אחרי עבודה באנגלית?

בחוג הצילום שאני בו (שנה שלישית) ניתנו לנו שתי משימות בצילום אוכל- צילום אחד סוריאליסטי וצילום אחד ריאליסטי. הדמיון שלי ישר נכנס לפעולה ומשך אותי לעבר הצילום הסוריאליסטי. בגלל שזה היה קרוב לקריסמס, ישר חשבתי על gingerbread house. דמיינתי בית מלא ממתקים עם דשא ואנשים קטנים בגינה. 
התמונה שדמיינתי בראשי התפרקה (ליטרלי) כמו הבית, אבל יצא משהו הרבה (הרבה) יותר מגניב. 





אז עכשיו אני אמור לכתוב סיכום ארוך ומייעף?





היה לי ממש כיף השנה, כמו כל הזמן. שנה זה בעצם עוד יחידת זמן. אנחנו כל הזמן עוברים יחידות זמן.
שעה, דקה, שנייה, יום, שבוע, חודש. 

אם אומר שאני מתרגש מזה ששנה נגמרה ושנה חדשה הגיעה, אני אשקר.






אבל חגיגיות זה תמיד דבר טוב. התחלה זה תמיד דבר טוב. אז למה לא לחגוג? בטח שלחגוג.
לחשוב על מה שעבר השנה, לחשוב על מה שהייתי רוצה לשנות, על מה שהייתי רוצה לשמר, הערות והארות ומילים נוספות. דו״ח סיכום עבודה, אמרתי או לא?





לקראת הצילום בחוג רציתי להכין בית ממתקים גדול. עם מלא ממתקים. לגואים קטנים מפוזרים בגינה ומכסחים את הדשא. לקחתי את המתכון של מארי בארי, מעין מרת׳ה סטיוארט בריטית בעלת ניסיון ומלומדת שנים. בואו ננסח את זה כך- נתקלתי במספר בעיות במהלך ההכנה.





קודם כל- יש פה ממממממממלא חמאה. מלא. אני מעולם לא השתמשתי בכל כך הרבה חמאה במתכון אחד. אני לא חושב שמישהו\י מכם\ן כן השתמש. כי באמת, יש פה מלא חמאה. לא קיצצתי בכמויות או משהו כי רציתי ללכת לפי המתכון ושלא יקרו פשלות, אבל.. קרו וגם קרו, למרות שאני באתי בגישה אופטימית.





משהו שם פשוט לא עבד. הצלחנו להחיות את הבצק ולהעלותו מהשאול.. אבל משהו שם לא עבד כל כך.
טוב, בחזרה לסיכום שנה.






אני מאוד נהניתי השנה. נחשפתי להמון דברים חדשים, בעיקר בחופש הגדול. התחלתי להתעניין בציור ואני כבר יודע שצבעי מים זה הכי מהנה, הסתובבתי ברחבי תל אביב אחר חנות פיתוח פילם ממצלמת holga והגעתי לשלל מקומות אקזוטיים, והתחלתי את התיכון השנה.



כפי שאמרתי מקודם, המון חמאה. מישהו אמר תמיסה רוויה ביתר?

עיקר החידוש, הוא שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה כימיה ובסמסטר הקרוב גם ספרות.
כן כן, איזון משוואות ואנלוגיות ניגודיות. טוב, נסחפתי. 
אני אוהב להיחשף לתחומים שונים וזה הדבר שאני הכי נהנה ממנו- גיוון במה שאני עושה. אני בהחלט רוצה ומתכוון להישאר ככה גם השנה- להתנסות בתחומים שלא התנסיתי בהם קודם ולגלות תחביבים חדשים.
That's what makes my day so special!

בשלב הדי קטטוני הזה שניתן לראות בתמונה הייתי די בלחץ. הבצק פשוט התפרק כל הזמן ובהוראות לא כתוב שהוא דורש קירור או מנוחה- דבר שהחשיד אותי מלכתחילה. הוספנו קצת מים וקצת שמן, נתנו לו לנוח 20 דקות והבצק יצא כמו חדש. בערך.


בצק? בטוחה, מארי בארי? בטוחה?

הדפסתי את השבלונות המצורפות במתכון והתחלתי לרדד, לסמן ולחתוך. כמה תסכול וכאב נפלו על הבצק מעיניי. באופן מטאפורי, כמובן.





אפשר לראות את שיטת ה״שגר וקווה שיהיה טוב״ שפיתחתי- לשים את התבנית עצמה על הפח, להרים את הבצק העדין באפס זהירות ולהניח על התבנית. לא רעיון טוב במיוחד. אל תנסו בבית.





כבר יש לי דוקטורט בחיתוך בצק לפי שבלונות נייר שהופכות שקופות בשנייה בגלל כל החמאה שבבצק.






מפה לשם- עוגיות!!!





כמות מטורפת של אבקת סוכר. אני חושב שזה שווה ערך לכמות הסוכר שבממתקים שמאחורי קערת הסוכר. שולחן סוכר פחות או יותר.





היו אומרים לי, הייתי קונה דבר של גן כזה ושם בקערה.





הבנייה מתחילה.





קרייסס ארכיטקטורי מחייב מציאת פתרונות יצירתיים לייצוב הקירות המתפרקים. ניתן לראו אותי מנסה לאחות שברים בקיר שנפל ונשבר, ואני חושב שאפשר לנבא בקלות אם ניסיון ההחיאה שלי הצליח. 





שוב הגענו לתמונה הסופית שאני מאוד מרוצה ממנה, למרות כל המסע שעברתי בדרך אליה. למרות ההתפרקויות שהבית המכושף עבר בדרך, הצלחתי ליצור בית נטוש מלא בסנטה קלאוסים משלל סוגים ובדובי גומי מודבקים על הקירות כאילו היו ראשי איילים בבית ישן.

אז מה עוד נשאר להגיד?
שתהיה שנה של עשייה, למידה וחקירה, שנה מתוקה כמו העוגיות האלה, והכי חשוב- לא להפסיק להנות מכל רגע.




אם מישהו\י רוצה לקחת על עצמו\ה את האתגר ולהכין את בית הממתקים המטורף הזה על פי המתכון של מארי בארי, הנה הקישור: http://www.bbc.co.uk/food/recipes/mary_berrys_gingerbread_91126 . 
בהצלחה בקרב.

שנה מקסימה! xx

עומר 



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...