יום שישי, 1 באפריל 2016

טארט שוקולד ובייגלה



אני חייב להבין משהו. נכון אנחנו אומרים האחד באפריל? אז למה כולם אומרים השלישי למאי? העשרים ואחת לשישי? תאריך צריך להיאמר בצורה של יום בזכר ״השלושה, השניים, הארבעה״ ואז חודש עם ״קידומת״ ״ב״- ״האחד באפריל, החמישה בספטמבר, העשרים ואחד באפריל (יום הולדת אקראית לחלוטין של מישהו שאין סיכוי שתכירו)״. עכשיו שזה ירד לי מהלב, מתכון.

אחד באפריל!!!!!! היום הבינלאומי לעבוד על אחרים ואחרות בתזמון מוזר- כי הרי לא הגיוני שכל כך הרבה דברים משתבשים בבת אחת. אני הכי זוכר את google nose, מלפני שלוש שנים- גוגל הוציאה מנוע חיפוש לריחות. ניחוח ווניל לא עלה מהמחשב שלי, למרבה ההפתעה.

לעניינו- חומר הגלם באתגר האפייה החודשי של מנטקה הוא חטיפים מלוחים. וואט? כן. 
האחד באפריל, יו נואו.. היכנסו לפה לראות מה שאר חברי וחברות הפרוייקט הכינו!

בתור אחד שלא מת על חטיפים מלוחים, חשבתי איך אוכל לשלב את אחד החטיפים במשהו מתוק. ישר עלה בראשי השילוב של שוקולד ובייגלה, והטארט הזה נוצר. יש פה שוקולד, בייגלה וחמאת בוטנים. וזה טעים. 

המתכון מעובד לחלוטין מפה, ומפה. בשינויים והתאמות ״ביגליים״.





מתכון- טארט שוקולד ובייגלה
מתאים לטארט בקוטר 26 ס״מ 


מצרכים-
לבסיס-
120 ג׳ ביסקוויטים

120 ג׳ בייגלה מלח או שומשום
100 ג׳ חמאה 
2 כפות חמאת בוטנים
למילוי-
200 ג׳ שוקולד

ביצה L
2\1 כוס שמנת מתוקה 38%
2\1 כוס + 2 כפות חלב
שתי כפות חמאת בוטנים

בייגלה טבעות (עם מלח(כן!!) או שומשום), לקישוט

איך מכינים?
טחנו במעבד מזון את הבייגלה והביסקוויטים, עד לקבלת פירורים דקים מאוד.

המיסו במיקרו את החמאה, הוסיפו את חמאת הבוטנים וערבבו עד להמסה של חמאת הבוטנים בחמאה הרגילה.
ערבבו את החמאה המומסת עם תערובת הפירורים, ושטחו את התערובת בעזרת כוס מדידה בתבנית טארט מתפרקת בקוטר 26 ס״מ.

אפו את הבסיס בתנור בחום של 170 מעלות כעשר דקות. הכינו את המלית בזמן הבסיס בתנור.
המיסו (במיקרו או בבן מארי) את השוקולד עם החלב והשמנת. הוסיפו את חמאת הבוטנים וערבבו.
לאחר כמה דקות, לאחר שהתערובת התקררה מעט, הוסיפו את הביצה וערבבו היטב.

מזגו את המלית על גבי הבסיס. אפו את הטארט כעת כ5 דקות על 170 מעלות ולאחר מכן הנמיכו את חום התנור ל160 מעלות, ואפו עוד 20 דקות.
לאחר האפייה, קשטו את הטארט בבייגלה.

תנו לטארט להצטנן לחלוטין לפני הכנסת הטארט למקרר.








יום שלישי, 16 בפברואר 2016

ממרח חומוס ועדשים



וואו. מלא זמן. אבל כיף לחזור.
הרבה התחלות חדשות בתקופה האחרונה הגיעו ואני יותר משמח לפרסם מתכון בבלוג אחרי הזמן הזה.

עכשיו, אחרי האווירה הדרמטית, קבלו מתכון שממש לא מציין התחלה חדשה ו/או חזרה לשגרה, אבל הוא בהחלט טעים ומגניב. ראיתי את הרעיון לחומוס מעדשים כבר בטלוויזיה, אינטרנט, פינטרסט ועוד, ורציתי לראות במה מדובר.
מדובר במשהו ממש טעים. זה ממרח מעניין שלא בהכרח דומה לחומוס הרגיל שאנחנו מכירים, אבל הוא משמש גיוון מעניין ומיוחד לממרח השגור.

הכי טעים עם ירקות חתוכים, שמן זית עם קצת פפריקה או זעתר- yum!








מתכון- ממרח חומוס ועדשים כתומות

מצרכים-
כוס עדשים כתומות
כוס גרגרי חומוס מבושלים ומוקפאים (משקית)
שלוש כפות טחינה גולמית
שתי כפות שמן זית
כפית מלח
פלפל לבן
חצי כפית כורכום
חצי כפית פפריקה מתוקה
מעט פלפל לבן ופלפל שחור

איך מכינים?
השרו את העדשים בהרבה מים למשך שעה.
הביאו לרתיחה את העדשים בהרבה מים (כמות שתכסה את העדשים), הנמיכו ללהבה נמוכה ובשלו כ20-30 דקות, עד שהעדשים רכות.
בחמש הדקות האחרונות של הבישול הוסיפו את גרגרי החומוס לסיר על מנת להפשירם ולבשלם מעט.
צננו מעט את העדשים במסננת דקה ונסו להוציא כמות מירבית של מים מהעדשים עצמן על ידי
ערבוב העדשים בתוך המסננת (מעל הכיור או קערה או משהו בסגנון).
במעבד מזון, טחנו את כל החומרים עד לקבלת ממרח אחיד. ניתן להוסיף עוד תבלינים במידת הצורך ולפי הטעם האישי. 
יש לשמור את הממרח בקופסה אטומה במקרר עד3/4 ימים.

יום ראשון, 3 בינואר 2016

פוסט שנה חדשה



שנה אזרחית חדשה. חדשה? לא קנינו אותה בחנות או משהו, כאילו היא באה עם איזה תג מחיר (מהסוג הטוב שאנחנו אוהבים לראות על בגדים ולא על אלה שאנחנו שומעים בחדשות, דה) ואמרה ״תתחדשו״.
טוב, enough with the jibber jabber. 
עכשיו צריך לעשות conclusion וכאלה כי זו שנה חדשה? כמו אחרי עבודה באנגלית?

בחוג הצילום שאני בו (שנה שלישית) ניתנו לנו שתי משימות בצילום אוכל- צילום אחד סוריאליסטי וצילום אחד ריאליסטי. הדמיון שלי ישר נכנס לפעולה ומשך אותי לעבר הצילום הסוריאליסטי. בגלל שזה היה קרוב לקריסמס, ישר חשבתי על gingerbread house. דמיינתי בית מלא ממתקים עם דשא ואנשים קטנים בגינה. 
התמונה שדמיינתי בראשי התפרקה (ליטרלי) כמו הבית, אבל יצא משהו הרבה (הרבה) יותר מגניב. 





אז עכשיו אני אמור לכתוב סיכום ארוך ומייעף?





היה לי ממש כיף השנה, כמו כל הזמן. שנה זה בעצם עוד יחידת זמן. אנחנו כל הזמן עוברים יחידות זמן.
שעה, דקה, שנייה, יום, שבוע, חודש. 

אם אומר שאני מתרגש מזה ששנה נגמרה ושנה חדשה הגיעה, אני אשקר.






אבל חגיגיות זה תמיד דבר טוב. התחלה זה תמיד דבר טוב. אז למה לא לחגוג? בטח שלחגוג.
לחשוב על מה שעבר השנה, לחשוב על מה שהייתי רוצה לשנות, על מה שהייתי רוצה לשמר, הערות והארות ומילים נוספות. דו״ח סיכום עבודה, אמרתי או לא?





לקראת הצילום בחוג רציתי להכין בית ממתקים גדול. עם מלא ממתקים. לגואים קטנים מפוזרים בגינה ומכסחים את הדשא. לקחתי את המתכון של מארי בארי, מעין מרת׳ה סטיוארט בריטית בעלת ניסיון ומלומדת שנים. בואו ננסח את זה כך- נתקלתי במספר בעיות במהלך ההכנה.





קודם כל- יש פה ממממממממלא חמאה. מלא. אני מעולם לא השתמשתי בכל כך הרבה חמאה במתכון אחד. אני לא חושב שמישהו\י מכם\ן כן השתמש. כי באמת, יש פה מלא חמאה. לא קיצצתי בכמויות או משהו כי רציתי ללכת לפי המתכון ושלא יקרו פשלות, אבל.. קרו וגם קרו, למרות שאני באתי בגישה אופטימית.





משהו שם פשוט לא עבד. הצלחנו להחיות את הבצק ולהעלותו מהשאול.. אבל משהו שם לא עבד כל כך.
טוב, בחזרה לסיכום שנה.






אני מאוד נהניתי השנה. נחשפתי להמון דברים חדשים, בעיקר בחופש הגדול. התחלתי להתעניין בציור ואני כבר יודע שצבעי מים זה הכי מהנה, הסתובבתי ברחבי תל אביב אחר חנות פיתוח פילם ממצלמת holga והגעתי לשלל מקומות אקזוטיים, והתחלתי את התיכון השנה.



כפי שאמרתי מקודם, המון חמאה. מישהו אמר תמיסה רוויה ביתר?

עיקר החידוש, הוא שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה כימיה ובסמסטר הקרוב גם ספרות.
כן כן, איזון משוואות ואנלוגיות ניגודיות. טוב, נסחפתי. 
אני אוהב להיחשף לתחומים שונים וזה הדבר שאני הכי נהנה ממנו- גיוון במה שאני עושה. אני בהחלט רוצה ומתכוון להישאר ככה גם השנה- להתנסות בתחומים שלא התנסיתי בהם קודם ולגלות תחביבים חדשים.
That's what makes my day so special!

בשלב הדי קטטוני הזה שניתן לראות בתמונה הייתי די בלחץ. הבצק פשוט התפרק כל הזמן ובהוראות לא כתוב שהוא דורש קירור או מנוחה- דבר שהחשיד אותי מלכתחילה. הוספנו קצת מים וקצת שמן, נתנו לו לנוח 20 דקות והבצק יצא כמו חדש. בערך.


בצק? בטוחה, מארי בארי? בטוחה?

הדפסתי את השבלונות המצורפות במתכון והתחלתי לרדד, לסמן ולחתוך. כמה תסכול וכאב נפלו על הבצק מעיניי. באופן מטאפורי, כמובן.





אפשר לראות את שיטת ה״שגר וקווה שיהיה טוב״ שפיתחתי- לשים את התבנית עצמה על הפח, להרים את הבצק העדין באפס זהירות ולהניח על התבנית. לא רעיון טוב במיוחד. אל תנסו בבית.





כבר יש לי דוקטורט בחיתוך בצק לפי שבלונות נייר שהופכות שקופות בשנייה בגלל כל החמאה שבבצק.






מפה לשם- עוגיות!!!





כמות מטורפת של אבקת סוכר. אני חושב שזה שווה ערך לכמות הסוכר שבממתקים שמאחורי קערת הסוכר. שולחן סוכר פחות או יותר.





היו אומרים לי, הייתי קונה דבר של גן כזה ושם בקערה.





הבנייה מתחילה.





קרייסס ארכיטקטורי מחייב מציאת פתרונות יצירתיים לייצוב הקירות המתפרקים. ניתן לראו אותי מנסה לאחות שברים בקיר שנפל ונשבר, ואני חושב שאפשר לנבא בקלות אם ניסיון ההחיאה שלי הצליח. 





שוב הגענו לתמונה הסופית שאני מאוד מרוצה ממנה, למרות כל המסע שעברתי בדרך אליה. למרות ההתפרקויות שהבית המכושף עבר בדרך, הצלחתי ליצור בית נטוש מלא בסנטה קלאוסים משלל סוגים ובדובי גומי מודבקים על הקירות כאילו היו ראשי איילים בבית ישן.

אז מה עוד נשאר להגיד?
שתהיה שנה של עשייה, למידה וחקירה, שנה מתוקה כמו העוגיות האלה, והכי חשוב- לא להפסיק להנות מכל רגע.




אם מישהו\י רוצה לקחת על עצמו\ה את האתגר ולהכין את בית הממתקים המטורף הזה על פי המתכון של מארי בארי, הנה הקישור: http://www.bbc.co.uk/food/recipes/mary_berrys_gingerbread_91126 . 
בהצלחה בקרב.

שנה מקסימה! xx

עומר 



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...